השפעת הטכנולוגיה והדינמיקות של שוק העבודה: אתגרים והזדמנויות בעידן הדיגיטל
פרמיית הסיכון של המדינה יורדת בשוק האג”ח המקומי. שגרת המלחמה אינה משקפת את המצב הכלכלי כולו; מומחים תוחזק כי הצמיחה בשנת 2024 צפויה להיות משמעותית מתחת ל-2%.
שלושה חודשים לאחר פרוץ המלחמה, יצרה יישוב כלכלי באזור המרכז, הרחוק מלהביע את מצב הכלכלה כולה. השפעה כלכלית במזרח התיכון מחייבת את השקעה אמריקנית לקבלת הוראות המרכז. צמיחת האשראי תישאר בינונית, תחת השפעת ירידת הפד האמריקני. הצמיחה הכלכלית תמשיך בקצב 2% השנה, עם התמקדות בעלייה של 6.5% בצריכה הציבורית. צמיחת 2024 צפויה להיות נמוכה יותר ותקרוב לקיפאון בתוצר. המצב הכלכלי הנוכחי מצביע על הסתרת הדירוג בחלק מחברות דירוג אשראי, וסיכון להפחתת הדירוג בשוק האשראי. פרמיית הסיכון המדינתית מתפזרת כעת גם לשוק המקומי.
שלושה חודשים לאחר מבצע הצוק איתן במזרח התיכון, ייצק יישוב את התמונה הכלכלית באזור המרכז. המצב הכלכלי המתקבל אינו משקף רק את ההשפעה הישירה של הקונפליקט, אלא גם את תהליכים כלכליים נוספים. מאבקים ביטחוניים ומגבלות תנועה משולבים עם השפעות כלכליות במגוון תחומים. ניכר השפעה על התנועה והסחר בין האזרחים, כמו גם על פעילות הבנייה וההשקעות. במקביל, הקהל הציבורי מפעיל התנגדות לצרכנות מקומית וחיפוש רחב יותר למקורות רמות מחירים וצריכה משתנה.
מבקרים בתחום כלכלי השקעות מסתירים את ההשפעה המרוכזת של מבצע הצוק איתן. ניכרים ירידות בתנועה, חרמות ומגבלות בתחומי פעילות שונים. אך מעבר לכך, ישנם שיפורים כלכליים מקומיים ושינויים בתחושת הביטחון הכלכלי של הציבור. בניסיון להסביר את הקשיים ולייצר תמונה כוללת ומורכבת של ההשפעות, יש לבחון את המדדים הכלכליים והסוציו-כלכליים של התקופה האחרונה.
מבחינת צרכן, מתרחשים שינויים בתכנון הצריכה ובדפוסי ההתנהגות הכלכלית. ראשית, ישנה עדיפות לצריכה מקומית והעדפה למוצרים פלסטיניים במקום מוצרים ישראליים. שימוש בחקלאות מקומית מתרחש באופן פומבי ובצורה יותר ממוקדת. המאבק נגד התלמוד בקניות ישראליות מציין עד כמה ציבור רב מתייחס למעשה כאל כלי פוליטי במסגרת הסכסוך. זאת אומץ על ידי ארגונים
בנוגע לעסקים, ההשפעה המרכזית מתקרבת גם לתחום הפיננסי. התמקדות חשובה נעשית בקרב המס מכיוון המלחמה ובמהלך סיכון הכלכלה. מדובר במאבקים בנוגע לדיבידנדים ולתקציב, יחד עם שיפורים בעסקים המתרחשים דרך שיפורים והתאמות בתכניות הכלכלה. המערכת הפיננסית מתגמדת בתמונה הכלכלית הנוכחית.
הפרעות בספקי חשמל ודלק משפיעות על המשק המקומי ומורידות מתקוות לפעילות הכלכלית. אזרחים מתחילים לגרש את רכביהם בקניית דלק במקום נפט, והציבור פונה לאנרגיות חלופיות. מכך יוצאת חשיבה חדשה והתקדמות טכנולוגית בתחום האנרגיה.
בקרב המס יש מסמך שהוא אמור להימנע מחלק מהתחום מלהיבדל, והוא מתבצע תחת חשיבה אזרחית. התמונה הכלכלית חייבת לקחת בחשבון את מספר המסלולים השונים ואת רמת האמון שהוא יכול לשקף.
בכל זאת, התמונה הכלכלית המסתמנת מורכבת וכוללת נפילה בצרכים להקפאה של כלכלת המדינה ושינוי דרסטי בהתפלגות הצורך והצריכה. זהו פרק מתמקד על קרב המס, אך יש להתחשב במגמות כלכליות רחבות יותר במקביל.
במקביל לזה, ניתן לראות סימנים של חשיבה חדשה בכלכלה. המודל הכלכלי יוקף והתחושה הכלכלית היא פסימית יותר. הסוסטיינביליטי במערכת ניכרת והמודל נראה יותר אוטונומי. יחד עם
הגירעון התקציבי נמדד על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל בקרב בין 5.7% ל-6% מהתוצר. הגירעון בסדר גודל זה מהווה סיכון לדירוג האשראי של המדינה. המצב הנוכחי יכול להוביל להפחתת דירוג במספר דירוגי אשראי. חשוב לשים לב כי המצב הכלכלי הנוכחי משפיע על חידושי דיבידנדים, כאשר יש ירידה ברמת הפרמיום המסוים לא אמינות דיבידנדי סופר. התחזית להמשך לרדת הריבית מתחילה לע
